אמנם באוביטר אולם אין ספק כי פסק הדין מכיר בנזק שנגרם לקטינה מהוצאתה שלא לצורך לקלט חרום.

בפסקה 13 נכתב 

"הסכמה זו אך מוכיחה כי מלכתחילה, לא היה צורך בהוצאת א' מבית דודתה, וכי ניתן היה לשקול השארתה שם, ויש רק להצטער על התקופה בה שהתה במרכז חירום, ולקוות שתוכל להתגבר על תוצאותיה ובמהרה."

עוד פסק דין זה והוא לא היחיד שקובע זאת, נדרשים בית המשפט בטרם יוציאו קטינים מרשות הוריהם לדון בחלופה פוגענית פחות.

וכך נכתב בפסקה 22 

" נתמקד איפוא בתנאים הנוספים שמעמיד סעיף 12 לחוק הנוער הדורשים כי ההוצאה ממשמורת ההורים תהא חיונית ונדרשת באופן מידי וזאת בהעדר אמצעי או הסדר חלופי ופוגעני מדרגה פחותה. 

פסק הדין המנחה לעניין יישום הוראת סעיף 12 לחוק הנוער ניתן בדנ"א 6041/02 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (12.7.2004) אשר עסק בהוצאת קטינים מבית אמם למרכז חירום לילדים בסיכון, בין השאר לאור תסמונת ניכור הורי ממנו סבלה המשפחה. שם נפסק, כי בהחליטו על הוצאת קטין מרשות הוריו צריך בית המשפט להשתכנע כי אין אמצעי אחר, פחות בחומרתו, אשר יבטיח את ההגנה על שלומו ורווחתו של הקטין וכי רק ביסוס הנחיצות בהוצאתו של הקטין והצורך לעשות כן מידית, יכול להצדיק פגיעה במרקם המשפחתי."